פיקוס תאילנדי

הפיקוס לרוב בעל עלים רחבים ובשרניים, שפתם תמימה, לעיתים מחולקים לאונות. העצים בסוג מתאפיינים בשורשים גלויים, היכולים לבקוע מענפי העצים ומגזעו ולהשתלשל מטה, עד כדי יצירת מראה דמוי שיח. הפרחים מקובצים בתפרחת מרוכזת תחת מעטה חצי סגור, ובמינים מסוימים (כמו השקמה והתאנה) יראו כפרי. אופן תפרחת זה חוזר במספר סוגים אחרים במשפחת התותיים, ביניהם ה-Dorstenia שפרחיה גם גדלים בתפרחות מרוכזות על מצע מעוגל, אך היא פתוחה למחצה והפרחים הזעירים בולטים לעין. התפרחת קרויה בשם "פגה", ופי הפגה נקרא "אוסטיאול". לאחר ההפריה של פרחי הפיקוס, הפרי צומח בתוך מעטה התפרחת ומפתח זרעים, והמעטה נסגר. הודות לפרחיו הנסתרים, הפיקוס מואבק בלעדית על ידי צרעת הפיקוס, המשתמשת במחסה הפרי כדי להטיל את ביציה. באזורים בהם הצרעות הוכחדו או שאינן מאביקות, מתרבה הצמח על ידי ייחורים. לפיקוס שרף עץ צמיג, שנע בגווניו בין לבן לצהוב.